Three Exhibitions in New York

היום אני רוצה להמליץ לכם על שלוש תערוכות שוות במיוחד בניו יורק, שכל אחת מהן עושה שימוש במסורת אמנותית היסטורית אחרת כדי לעסוק בשאלות עכשוויות. למרות ההבדלים (העצומים, יש לומר) ביניהן, שלושתן מדגימות כיצד שפות חזותיות מן העבר יכולות להישאר רלוונטיות, חיות ומעוררות מחשבה גם היום.

🌺 Fred Tomaselli | Blooms Disrupted

📍 James Cohan Gallery
🗓️ עד 27 ביוני 2026

בתערוכה החדשה שלו, Blooms Disrupted, פרד טומאסלי לוקח את רעיון הגן ומפרק אותו לכדי עולם חזותי כמעט פסיכדלי. העבודות נוצרו בהשראת הגן שתכנן רוברט אירווין במוזיאון Getty בלוס אנג'לס. אירווין ראה בגן יצירת אמנות חיה ולא רק עיצוב נוף, והרעיון של שינוי מתמיד ותפיסה חזותית משתנה מהדהד גם בעבודותיו של טומאסלי.

הציורים מתפוצצים בצבע, בדפוסים חוזרים ובצורות גיאומטריות, ונעים ללא הרף בין סדר לכאוס. התוצאה היא קומפוזיציות קלידוסקופיות המשלבות מוטיבים מהטבע יחד עם מבנים מופשטים ויוצרות תחושת תנועה כמעט היפנוטית.

לצד הציורים מוצגים גם קולאז'ים המבוססים על עמודי ה-New York Times. החיבור בין עולם החדשות היומיומי לבין נוף דמיוני וצמחי מעלה שאלות על היחסים בין טבע, מידע ורעש תקשורתי בעידן הנוכחי.

Fred Tomaselli, a kaleidoscopic collage built from New York Times pages with a tree and bright flowers on a blue ground — Fred Tomaselli, Blooms Disrupted, James Cohan Gallery, New York.

Fred Tomaselli, a psychedelic flower garden of stars and blooms against a blue sky — Fred Tomaselli, Blooms Disrupted, James Cohan Gallery, New York.

Aerial view of Robert Irwin's Central Garden at the Getty Center, with its circular maze of azaleas in a reflecting pool — Robert Irwin, Central Garden, Getty Center, Los Angeles. The inspiration for the series.

🌄 Whitney Bedford

📍 Miles McEnery Gallery
🗓️ עד 20 ביוני 2026

ויטני בדפורד, אמנית אמריקאית המתגוררת בלוס אנג'לס, היא דוגמא מצוינת לרומנטיקה עכשווית (המושפעת מהזרם הרומנטי של המאה ה-19). בדפורד משלבת בין מסורת ציור הנוף הקלאסי לבין שפה ציורית המאופיינת בהשטחת החלל ובצמצום העומק הפרספקטיבי. היא שואבת השראה מציורי רנסנס ומנופי עבר אידיליים, אך במהרה חודרים אליהם סימנים מובהקים של ההווה: שקיעות ניאון, כבישים, צורות גיאומטריות, אדריכלות עכשווית ועצי הדקל של דרום קליפורניה.

התוצאה היא נוף שנע בין יופי לרמז מתמיד של אי-יציבות. לצד הרומנטיקה של הטבע נוכחת תחושת משבר סביבתי, המושפעת גם מהשריפות הגדולות שפקדו את לוס אנג'לס בינואר 2025. בדפורד משתמשת בנוף לא רק כנושא ציורי, אלא ככלי לחשיבה על האופן שבו שינויי האקלים משנים את מערכת היחסים שלנו עם הסביבה הטבעית.

Whitney Bedford, a landscape with a willow tree under a pink sky, framed by neon geometric lines — Whitney Bedford, Miles McEnery Gallery, New York.

🪞 Arghavan Khosravi | What Remains

📍 Uffner & Liu Gallery
🗓️ עד 2 ביולי 2026

אחרונה חביבה ובעיני הכי מעניינת היא התערוכה What Remains של האמנית האיראנית ארגוואן חוסראווי. חוסראווי בונה עולם שנראה כמו חלום רב-שכבתי; היא משלבת בין מסורת המיניאטורה הפרסית לבין מבנים המזוהים עם יצירות מזבח אירופיות מימי הביניים, ויוצרת קומפוזיציות עשירות שבהן גילוי והסתרה מתקיימים בו-זמנית. דלתות, וילונות וחבלים מופיעים שוב ושוב בעבודותיה, מסתירים חלקים מהדימוי וחושפים אחרים. דמויות נשיות רבות נראות רק באופן חלקי, כאילו הן לכודות בין נוכחות להיעדר.

חוסראווי, שחיה ופועלת כיום בקונטיקט, משתמשת בשפה החזותית הזו כדי לחקור את חוויית החיים של נשים תחת מערכות פוליטיות, תרבותיות ודתיות מגבילות, ואת המתח המתמיד בין נראות, שליטה וחופש.

Arghavan Khosravi, female figures partly hidden behind a curtain beside an arched altarpiece-like panel — Arghavan Khosravi, What Remains, Uffner & Liu Gallery, New York.

שלוש תערוכות, שלוש שפות חזותיות מן העבר, ושלוש דרכים שונות להביט דרכן על ההווה. איזו מהן הכי מסקרנת אתכם? 🤍